אסתר ג'ינו
יוסי שלי
הלב מסרב להאמין, קשה לעכל שאינך עוד אתנו בין החיים.
האבל כבד, הלב מתכווץ, חלל גדול אתה משאיר עם לכתך.
היית עמוד התווך שהולך לפני המחנה, משרה ביטחון, אגדה חייה.
עשית רבות בחייך הקצרים מידי.
תרמת למדינה, עזרת לחברים ולמשפחה בכל עת.
הצחקת, שימחת, והיית מקור השראה לרבים, מודל לחיקוי אצל לובשי המדים.
ההרצאות שלך היו שם דבר, מטובלות בהומור מיוחד, בדיחות לכל נושא ועניין,
סיפורים מרתקים, אהבו אותך וכבשת לבבות רבים.
כולם כבר מתגעגעים וכל כך תחסר.
יוסי גיבור שלנו, היית לוחם חזק ואמיץ, עשוי ללא חת.
לצערנו בקרב האחרון על חייך הובסת, ליבך הגדול נדם.
כל כך קיווינו וייחלנו לחגוג לך יום הולדת 69, בעוד 8 ימים.
התפללתי לנס חנוכה...
היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?.
אבא למופת עם נתינה ודאגה אבסולוטית.
בעל וחבר אמת, טוב לב, צנוע ומסתפק בכל כך מועט.
הבנות, עדי, נטע ונועה, הנפלאות, אהובות ומסורות,
שהיו לצידך עד הרגע האחרון, כואבות אנחנו וגאות בך על מי שאתה.
רצינו רק שתשמח בחייך, שתהיה לך נחת ושלווה אמיתית, שקט.
עייפת מהמסע הכבד מנשוא, שהיה מונח על כתפיך החסונות,
לא נותר בך עוד כוח להילחם.
לו רק יכולת לראות את הקהל העצום,
חברים ומשפחה המומים, אוהבים ודואבים,
שבאים לחלוק לך כבוד אחרון, להוקיר ולהודות לך.
היה שלום אהוב יקר שלי,
שמור עלינו עם מלאכי שמיים
ונוח על משכבך בשלום.
