הספדים

הספד ל-30 נטע ג'ינו

מתוך מכתב מאבא:

"אני אומר שהכול חשוב, חשוב לעבוד וחשוב ללמוד,

אך אסור בכל חומרת האיסור להפקיר את הילדים!!!

ילדים זו מחוייבות, זו אחריות, זה העתיד של האדם,

זו תמצית כל משמעות החיים.

אתה נותן חיים ואתה חייב להשקיע,

לטפל ולטפח, כי זו זכות גדולה.

לתת אוכל ולתת כסף זה לא הכול.

צריך לתת זמן, תשומת לב,

צריך להיות עם הילד או הילדה יחד,

לנטוע בהם את אהבת החיים, את התוכן

ולטעון אותם בכוח נפשי ורוחני לצאת לחיים ולהיות בני אדם."

וכזה היית אבא למופת!!!

חבר אמת ולוחם שנשאר בצד הדרך.

אני כואבת וכועסת על גורלך.

אני מבקשת סליחה שלא עזרתי לך יותר במלחמת הקיום הקשה,

שוב היית כחייל בודד בשטח, ללא חילוץ.

מאז שהלכת אני מבינה יותר ויותר

את גודל המשא שנשאת על כתפייך,

שמסביר את תחושת העצבות שראינו על פנייך.

השנה עייפת מהמסע, ביקשת ללכת,

והפעם אלוהים, סוף סוף נענה לבקשתך האחרונה.

אני מצטערת ולא אשאר במדינה שנלחמת למענה ואיכזבה אותך.

אוהבת אותך אהבה שאינה בת חלוף,

מקווה לפגוש אותך בעולם יותר טוב.