נועה ג'ינו
אבא שלי
איך אפשר להגדיר במילים אדם כל כך גדול ומיוחד, אישיות, אגדה, חוויות,
צחוק, דאגה אינסופית, אהבה ..
עולים לי זכרונות והדמעות ישר חונקות..
כשהתגייסתי לצבא, ורציתי כל כך ללכת בדרכך, הייתה זו הפעם הראשונה
שעזבתי את הבית. כל לילה בתירונות הייתי מתקשרת אליך ובוכה מגעגועים
ודאגה. דאגה שליוותה אותי כל החיים מילדות, שרק תהיה לי בריא וחזק
ותישאר לצידי כל החיים. כל שבת ש'סגרתי' במשך חודשיים בעובדה, אתה
ואמא הייתם עושים את כל הדרך דרומה ומגיעים עם חמין, מזרונים וכריות.
איזה הורים !
אין עוד אבא כמו שלי אני יודעת .אבא שלי שאהב אותי אהבת נפש ואמר זאת
בכל הזדמנות, בכל שיחה, כל חיבוק, כל פרידה .
אבא שלי בכל יומולדת, 30 שנה, כתבת לי ברכה, מכתב מרגש, מעומק הלב
והנשמה, ותמיד התחלת או סיימת ב'ציפור הנפש שלי .'
אצל אבא שלי ,תמיד הייתי בראש סדר העדיפויות, בחוף שלנו, גם אם היה
יושב ומדבר עם הרמטכ"ל, ואני מבקשת 'חור לקש' במיץ ענבים, היה עוצר הכל
ונענה לבקשתי.
אבא שלי ישב איתי להכין שיעורי בית במשך כל שנות לימודיי ביסודי ובתיכון.
בסבלנות אין קץ .
אבא שלי תמיד דאג שחס וחלילה לא אסע בטרמפים, אז יכולתי לקרוא לו גם
ב4 לפנות בוקר וזה היה באמת בסדר, רק שאהיה בטוחה ואגיע הביתה
לשלום .
אבא שלי הוא תמיד הראשון לדעת עליי הכל. כל דבר הכי קטן. ואני יודעת
שהוא תמיד שם, תמיד יודע מה לומר, איך לנחם או לעזור, איך לפרגן ולאהוב .
אין יום שעובר בלי להתקשר לאבא .לראות מה שלומך. בפעם האחרונה
שהתקשרתי בסוף היום, כי לא דיברתי איתך כל היום, אמא ענתה לי
בהיסטריה' אבא נפל ,אבא נפל ...'
חושך. אי ודאות. בית חולים. חוסר אונים.
18 ימים. חי. מהר מידי, הלכת לי ולנו .
רציתי להיפרד, שתגיד לי בפעם האחרונה שאתה אוהב אותי. אבל לא הצלחת
לדבר ביומיים האחרונים....
אבא שלי ,עכשיו אתה ציפור הנפש שלי
אני אוהבת אותך ושלך לעולמים ....
תנוח על משכבך בשלום
נועה
