הספד ל-30 נועה ג'ינו
אוגוסט 2010 ,מכתב מאבא לדרך...
סבא פנחס היה אומר:
"לגוזלים צמחו כנפיים, מעתה הם חופשיים לעוף
ולתור את העולם הנפלא ממרום ולהיזהר מהסכנות,
אך לא לוותר על היופי והחן, שנותן לנו העולם."
אי אפשר לראות הכל, אך 'לטעום' מפה ומשם, אפשר גם אפשר.
את יוצאת לדרך עם צידה ומטען חיובי עשיר
של רגש, שכל ויכולת ניווט בלתי רגילה.
אני סומך עלייך מאוד ומיותר לומר כי עזרת לי מאוד בהיותך בבית.
אני שמח שלקחת את עתידך בגדול, ויצאת לטיול גדול.
נזכרתי אמש, כאשר ישבתי עם עדי ואמא בסלון,
כיצד בגילך הייתי בעיראק אצל הכורדים,
עבדתי באל-על ואף הייתי כבר שנה בלונדון.
אל תמהרי, הכל יגיע עם הזמן.
אסור למהר, אך צריך גם להיזהר.
החשוב מכל, לא להאמין, לא להיות פתי, לבדוק.
לתת לאנשים לשאול ולספר מספר פעמים לפני שעונים להם.
כמו כל אבא, אני חוזר ומבקש, חוזר ומבקש,
לשמור על קשר הדוק ככל האפשר.
זה יעזור לנו גם בנושא הגעגועים וגם בנושא הדאגות.
אני בטוח שתפגשי אנשים נפלאים, שכן אני
תמיד נהניתי מהנוף האנושי יותר מאשר הנוף הטבעי
אם כי דרום אמריקה השתבחה בהמון משניהם.
אני כבר מתגעגע, וכבר נחנק ממחשבות והרהורים
ומחכה כמובן, לגוזל שלי, שיחזור לשדה התעופה בן גוריון,
אליו אנחנו נוסעים מחר ללוות אותך לטיול הגדול..
שלך באהבה תמיד, אבא.
אבא,
הקול העבה והבוטח שלך,
החוזק והעוצמה שלך,
האהבה שהרעפת עליי,
הכלים שנתת לי לחיים,
הליווי הצמוד שלך בכל עניין,
ההדרכה, האמון והביטחון שתמיד נתת,
ההומור שלך ומשפטי החוכמה!
השאיפה למצוינות שהטמעת בי
ושאין ברירה אחרת, אלא להצליח.
שהאמנת בי וסמכת עליי כל כך, לאורך כל השנים,
נותנים לי את הכוח להמשיך הלאה,
וליצור פה חיים טובים ושקטים יותר
לאמא, עדי, נטע, לי ולדורות הבאים, בידיעה!
שתמיד תהיה שם, תשגיח ותנחה גם מלמעלה.
מבטיחה לחייך ולהישאר חזקה, בדיוק כמוך.
אתה איתי בליבי, בעומק נשמתי לעולמים
ואני מקווה שעכשיו אתה במקום טוב ושלם.
שלך באהבת אין קץ, נועה.
